Posts

תגובה שלי באתר מידה על גבולות חופש הביטוי המגיע לשמאל

 מוזמנים לקרוא את תגובה מספר 1 שלי כאן ואח"כ התגובה שלי לאדם בשם אוריאל https://mida.org.il/2022/11/20/%d7%a9%d7%a4%d7%99-%d7%a4%d7%96-%d7%94%d7%95%d7%aa%d7%a7%d7%a4%d7%94-%d7%95%d7%a0%d7%a4%d7%a6%d7%a2%d7%94-%d7%94%d7%a9%d7%9e%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%99-%d7%94%d7%95%d7%90/

סיכום גיל 47 - מהאישי אל הפולטי

  מהאישי אל הפוליטי - סיכום גיל 47 המתקרב לסיומו ולמתענינים באסטרולוגיה (אף בלי להאמין) גם עם יציאתה השנתית של השמש ממזל עקרב על כל מה שהוא מסמל (סגירת חשבונות, הרס ובנייה מחדש וכדומה): עוד אל תאחלו לי מזל טוב, זה עוד לא היום הולדת. גם הסיפור האישי נועד יותר לעניין הפוליטי ופחות לספר על עצמי אישית. אז בגיל 47 שאוטוטו חולף עברתי 3 ניתוחים: אחד בעקבות שבר בכתף ימין ושני ניתוחי השתלת שיער - הראשון מקדימה והשני רובו ככולו במרכז. הניתוח בכתף ימין, עם כל האי נעימות נועד לתקן את השבר ולאחריו הייתי יממה שלמה בהשגחה ועוד 5 שבועות עם קיבוע ביד ימין על כל המגבלות שנבעו מכך וגם אחרי כן לקח קצת זמן עד חזרה לטווח תנועה כמעט מלא כמו פעם. לא הייתה ברירה אחרת. והניתוחים להשתלת שיער, גם הם דרשו הרבה יכולת התמודדות עם הפרוצדורה כמו גם מגבלות אחרי כן, בעיקר בשבועיים הראשונים. אך גם כאן הייתה זו הדרך היחידה לתקן את המצב הפגום שאי אפשר היה להמשיך לחיות איתו. אז לידיעת אותם ימנים שמאשימים אותי כ"לא מוסרי" ושאני "כמו השמאל" ו"פוגע בדמוקרטיה" כשאני מדבר על אפליה מתקנת לטובת הימ

לעשות קצת סדר במושגים כדי להיות מחנה אפקטיבי

כדאי למחנה הימין, או המחנה הלאומי, לעשות קצת סדר בכמה מושגים וקונספצויות   ולהשתמש בהם בצורה ענינית  ולא לאמץ אותם "באופן אוטומטי". זאת כדי להצליח באמת כמחנה שולט ואפקטיבי. 1) המושג שמרנות . עשה עלייה לארץ לפני עשור וחצי בקרוב. מאז שימש בכמה אתרים ופורומים ימניים בהגדרת מטרות הימין כגון מדינת לאום בעלת רוב יהודי מוצק וברור, התנגדות לנסיון המדינה לעצב בכח את הכלכלה והחברה (למשל, נושאים של יחסי מגדר), בתוך כך גם ממשלה יותר רזה תקציבית שמנגד גם מורידה מיסים. לגבי הדוגמא השנייה והאמצעית ההנחה היא כי אל לה למדינה לבצע שינויים בחברה וטיבה באופן מהיר מדי ויש לתת לה להתפתח בקצב "אבולוציוני" ולא "רבולוציוני".  אלא שדומה כי לעיתים מושג השמרנות  גלש גם לתחום האמצעים בשיח הימני. בתוך כך אצל רבים מדי בקרב תומכי גוש זה קיימת אמונה והטפה כי גם רפורמות בגופים שונים הקשורים קודם כל למישור האמצעים (כגון מערכת המשפט) חייבות להיות בקצב "מתון" והדרגתי. על כך ראוי לכתוב פוסט נפרד. אז כן, אני שמרן מבחינת המטרות של מחנה הימין שאני שותף להן (יצוין אומנם כי יש בימין גם

זכרונות מבחירות 1988 וקצת אחרי

  כמובן שאני מברך על תוצאות הבחירות לכנסת ה-25 אשר התקימו לפני שבועיים ב-1 בנובמבר 2022 ומיחל להקמתה במהרה של ממשלת הימין   נער בן 13 הייתי כאשר בשנת 1988 נערכו גם כן בחירות לכנסת בתאריך 1 בנובמבר, מן הסתם ביום שלישי, והימים ימי ראשית התענינותי הסדירה בפוליטיקה. נער עם דעות מאד ימניות של תמיכה בטרנספר הייתי (גם בבחירות 1996, הבחירות הראשונות בהן הייתה לי זכות בחירה, הצבעתי למפלגת מולדת), אך אלו לא מנעו ממני אז להיות תמים לגבי הפוליטיקה. אומנם ידעתי כי המפלגות החרדיות אינן ציוניות ויש דבר כזה שנקרא נטורי קרתא, ו"זהו". לא נולדתי עם שנאה או רצון לשנאה בתוך העם ואף זוכר כיצד הוקסמתי, למשל, מאותה מפלגת מימד (אשר לא עברה את אחוז החסימה בבחירות 1988) שהציגה עצמה כמחנה מרכז דתי, כאמור רחוק ממיקום דעותיי. אף יחסי האוהב ואוהד כלפי הציבור הסרוג נרכש באותם ימים - יחס אשר בכל הקשור לפוליטיקה התפכחתי לגבי חלק גדול ממנו בתחילת 2019 ואילו לגבי השמאל לא יכלתי בתחילת התענינותי בפוליטיקה להאמין כי יש באמת באמת יהודים חילוניים עם דעות שהן באמת שמאל קיצוני ואנטי ציוני, לכל היותר משהו בנוסח "

על הבחירות לכנסת ה-25 אשר היו אתמול

 אז בינתיים פורסמו 97% מתוצאות האמת של הבחירות אשר התקימו אתמול ב-1 בנובמבר 2022. לפי תוצאות אלו גוש הימין עומד על 65 מנדטים בהיותו כולל את הליכוד, עוצמה יהודית- ציונות הדתית - נועם, ש"ס ויהדות התורה.גם יש כמה מאות אלפי מעטפות כפולות שרק מיעוטן נספר עדיין.  נקווה לשיתוף פעולה פטרה בתוך הימין בין  מרכיביו השונים. בהזדמנות גם רציתי להודות לפעילי הימין ששמרו על מידה רבה של שיתוף פעולה פנימי או, לפחות, ככל הידוע לי נמנעו ממריבות אלימות. נאחל המשך שיתוף פעולה פורה גם כשסביר שבקרוב נחזור לשלטון. לפני שאתן סקירה על המצב הפוליטי בישראל אתן לפחות סיבות מדוע הצבעתי ליכוד ולא עוצמה יהודית  למשל   העוול הכבד מנשוא אשר נגרם לבנימין נתניהו ומשפחתו. אומנם גם בגלל השגיו  הרצון להשתתף בכך שמנהיגת גוש הימין תהיה מפלגה מספיק גדולה, למשל ביחס למפלגת יש עתיד, גם אם מה שקובע בעקרון זה גודל הגוש. הרצון שלי, אני הקטן, להכניס גם למפלגת הליכוד - כמפלגת שלטון פוטנציאלית (ובקרוב בפועל, כך נקווה כאמור) וכמפלגה הנחשבת למנהיגת הגוש הלאומי וליותר קרובה למרכז מאשר נניח עוצמה  יהודית - רעיונות של ימין יותר אסרטיבי

על ההבדל בין מטרות לאמצעים בפוליטיקה ועל שורש הדברים

  אחד הדברים החשובים בשיח הפוליטי ליצירת שיח בהיר יותר וגם לנצחון אמיתי אפקטיבי של המחנה הלאומי הוא היכולת להבדיל בין מטרות לאמצעים בפוליטיקה. מטרות מתיחסות למהות של הדברים ואילו האמצעים מתיחסים לדרכים להשגתם.  או אז נושאים כמו זהותה היהודית של המדינה, מידת ההפרדה בין דת למדינה, מידת החופש הכלכלי ועוד קשורים למישור של המטרות. לעומת זאת, מידת הדמוקרטיה, מידת הסמכויות של רשויות שונות, מידת הניטרליות שלהן במחלוקות פוליטיות וכיו"ב  קשורים לענין האמצעים. .    דוגמא טובה להבדל בין מטרות לאמצעים היא ההבדל בין ליברליזם לדמוקרטיה. לפחות מבחינת הליברליזם הקלאסי מי שאחראי לכך שנהמדינה תתערב במידה המינימלית האפשרית בחיי הפרט ושיובטחו זכויותיו לחיים, חירות, ורכוש (אלו הם עקרונות הליברליזם) יכול גם להיות שליט אוטוקרטי ובלבד שלא יהיה אבסולוטי - כלומר ניתן יהיה לשפוט אותו על הפרת אותו עקרון ליברלי במקרה הצורך, אם למשל הוא גוזל רכוש שלא כדין. ואילו בימינו אנו הפוליטיזציה של מערכת המשפט, הבטחון וכו' היא אמצעי גם כן במדינת ישראל. או אז, בג"ץ הוא "רק" אמצעי של השמאל להשגת מטרותיו כ

ואת הארץ המובטחת מנגד יראה הציבור הסרוג ואליה לא יגיע

  חג שמח ככל שאפשר לאחל בימים אלו הגורליים לקיום המדינה כיהודית ודמוקרטית. כידוע, הפרשה הנקראת בשמחת תורה היא פרשת וזאת הברכה בה מסופר בין השאר כיצד משה, אשר הנהיג את היציאה ממצרים, לא זכה להיכנס לארץ אשר הבטיח לבני ישראל ורק ראה אותה מנגד לפני מותו.  אין זה המקרה החיד בהיסטוריה מסוגו. רבים בתולדות עמנו וקורות אומות העולם לא זכו לראות בהתגשמות חזונם. כך היה עם הרצל וז'בוטינסקי וכך היה עם אברהם לינקולן אשר רק 8 חודשים לאחר רציחתו העבדות בוטלה סופית בארה"ב. אולם, ישנו לפחות מקרה אחד בו ציבור שלם, כציבור ולא יחידים, מתפרק ככזה דווקא בשעה שחזונו מראה סימנים ראשונים של קרימת עור וגידים. זהו הציבור הסרוג, אשר במקרה או לא במקרה, בימים אלו של כאוס ועל סף תהום בתולדות המדינה מלאו לא מזמן 120 שנה להקמת ספינת הדגל שלו, הלא היא תנועת "המזרחי". אותו ציבור, אשר מכונה גם "הציבור הדתי לאומי" או כך כונה עד לאחרונה בצדק רב לא היה מי שיותר ממנו דיבר על מדינת ישראל כ"אתחלתא דגאולה" הן מבחינה מדינית והן מבחינה טכנולוגית, רפואית וכו'. ויחד עם זאת דווקא בימים אלו